א. דקלה / זכרון |
שאהבתי לזכור
מרגישה כבולה, מרגישה בתוך בית כלא
ולא רואה את האור
עכשיו את יפה, עכשיו את לא
עכשיו את יפה, עכשיו את לא
עכשיו את מחייכת, עכשיו את עצובה.
עכשיו את לא יפה - את בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|