הבטת בעיניו,
הוא הביט בך.
שמת בו מבטחך,
הוא גם שם בך.
הראית לו את הערכתך
והוא פשוט כפוי טובה.
הראית לו שהוא חשוב לך
והוא ירק לך בפרצוף בתור "תודה".
את רוצה שיהיה לו טוב
והוא? לא רוצה איתך עוד.
אתה מאמין בו,
אך הוא בכלל חושב שאתה שקרן.
אתה מנסה להסביר שהוא טועה והוא מתחמק מהר.
אתה אומר לו שאתה אוהב אותו
והוא אומר, שאותך הוא שונא.
העולם חרב עליך, עד שאתה
מבין שהסבל הזה לא שווה את החיים שלך.
ולכן אתה פחות מתעצבן,
אתה נהיה קר רוח
ואפילו אינך עוד מתאהב.
אתה אינך נותן עוד אמון באנשים,
כי נפגעת יותר מדי.
אתה אינך מעריך עוד אנשים,
כי אתה מפחד מפגיעה חוזרת.
ולבסוף בצורה אירונית אתה הופך להיות, הבנאדם שלא רצית להיות.
אתה הופך לבנאדם ששבר לך את הלב.
אתה הופך להיות הרשע, בכל הסיפור
ומעביר את המסורת הלאה
כמו כולם.