פניתי לרוטשילד והחלטתי שלא לעבור בשדרה, לא להרוס אותה.
ניסיתי להקשיב על מה היא מדברת עכשיו, אבל התחרטתי כשראיתי
שנושא השיחה לא השתנה. הייתי צריך סיגריה. דחוף. בעיקרון, אם
הייתי טיפה פחות חרמן, הייתי מביט בשעון ואומר לה שאני צריך
לחזור לבית לאיזה משהו דחוף ולפנות לחשמונאים, אפילו שזה
בכיוון הנגדי. אבל הלכתי כל הדרך איתה הבייתה.

בדרך עברנו בקיוסק אז הוצאתי את הארנק וביקשתי נקסט בזמן שאני
מוציא שטר של חמישים, אפילו שהיו לי כמה של עשרים. הוא נתן לי
אחת עם אזהרה לגבי פגיעה בכושר הגופני. ניגשתי לסטנד של
הסיגריות וחיפשתי אחת עם "פוגע בפעילות המינית".

כשהגענו אליה היא חשבה שאני רוצה ללכת הבייתה, מה שהיה בעצם
נכון, בכל זאת, ממש רציתי לישון, במיטה שלי, וגם השותפה שלי
חיכתה לי לבירה של לפני שינה. היא בטח צופה עכשיו בשידורים
חוזרים של אודטה. חשבתי שזה נורא מוזר שיש שידורים חוזרים של
תוכניות אירוח. אם למשל היו מדברים על פסטיבל או אירוע כלשהו
שמתקרב ומודיעים על כל מיני דברים שחשוב לקחת ואז הפסטיבל כבר
עבר ורואים רק את השידור החוזר ונזכרים בזה שזה ממש מחורבן שרק
שישי שבת לא עובדים ויש זמן לראות טלויזיה ולהכין את עצמך
לפסטיבלים וכאלה.

ראיתי שהיא באה להגיד לי לילה טוב שלא מרצון אז ישר אמרתי לה
שאני ממש עייף מכל ההליכה הזאת ושאלתי אם אני יכול לנוח קצת
אצלה לפני שאני זז. בתור תשובה היא הוציאה את המפתחות מהתיק
בחיוך גלוי מאוד ועלתה במדרגות ללובי.

לא הייתי צריך לחכות הרבה, במעלית היא פשוט התנפלה עלי.

נזכרתי באיך שהמעלית עלתה אצלך, באיך שאחרי כמה פעמים כבר
ידעתי בדיוק איזה קצב יש לזה, אז ליקקתי את הצוואר שלך עם
הפסקות בדיוק בקפיצות כדי שהלשון שלי לא תצליף אותך, כי זה דיי
הצניח. ואז היא גם ירדה מהפה לצוואר, מה שכאילו נתן לי
לגיטימציה מלאה לחשוב עוד עלייך. חשבתי על נקודות החן שלך,
מספרתי אותם מהצוואר לרגליים, ואז מהרגליים עד לראש, וההפך.
חשבתי אולי העיניים שלכן דומות, בצורה ובגודל האישון, באור של
המעלית. אז דחפתי אותה ממני קצת והעברתי לשון קטנה על שפתיה
בעיניים פקוחות, ואז ראיתי שהיא לא בוהה בזמן שהיא מנשקת כמו
שאני רגיל. אז ויתרתי. היא חזרה לצוואר.

לא היית צריכה להיות כל כך הרבה זמן לבד. את הרסת כל דבר
שבניתי... שבנינו עם הכוונות הטובות שלך.

הגענו לקומה שלה כשהיא כבר חיפשה את הריצ'רץ'. את ידעת לא ללכת
רחוק מדי מיוזמתך גם אם לא הייתי מעיר לך. היא משכה אותי
מהמעלית וחצי דחפה חצי חיבקה מאחורה כל הדרך מהדלת כניסה שלה
למטבח, שם היא דחפה את כל התבלינים שנחו לה על איזה שולחן
שלדעתי רק היה מפריע לך בדרך מהמגרה של הסכו"ם למקרר ואז שוב
בדרך לסלון המאולתר שיצרת בחדר. נראה כאילו היא בחורה של סקס
בפגישות ראשונות, הדרך שבה התבלינים היו מסודרים על השולחן
והעובדה שתבלינים היו על השולחן רמזה לי על העובדה שהיא פשוט
מנסה לגרות אותי עוד יותר בזה שהיא מעיפה אותם על הרצפה. אבל
כל המסקנה הזאת התערערה לי קצת כי כששמתי לב למרפסת שהייתה לה
ליד הסלון הממש ממש סלון שלה והחלטתי להדליק סיגריה, היא ניקתה
שאריות של הרבה הרבה פפריקה מהריצפה וגם הרבה זכוכיות.

אחר כך הזדיינו, כן. זה לא העניין. אולי לא על השולחן במטבח,
אני לא אוהב את הישבן שלי מכוסה מלח, אבל זה היה בסדר, מוריד
לחצים. ישנתי כמו תינוק והיא אפילו טענה שליטפה אותי בזמן
שנחרתי. העניין הוא שלא ראיתי את הטעם בזה, כי היא לא משהו
גדול בשבילי, אני בטוח אפילו שהיא מאותן בחורות שהייתי רוצה
יותר אם לא היית לוחשת לי כל הזמן שמשהו קורה בינינו.

בדרך הבייתה, כשעברתי שוב באותו קיוסק אחרי שזרקתי את כל עשרת
הנקסט שנשארו לי, החלטתי לקנות הפעם ווינסטון וגם חפיסה של
עשרים דקות, אפילו שהיה כתוב "גורם למחלות קשות ולמוות בטרם
עת". מיהרתי הבייתה והגעתי כשאפילו נשארו לי ארבע וחצי דקות
לבהות בשותפה שלי קפואה מול "חברים", ראיתי את הפרק הזה, בדיוק
נכנס לדירה גבר אחד, שבהמשך הפרק נהיה "חבר" לאיזה עשרים
פרקים, ואז הוא מת. במציאות. אז נשארים הקבועים, הוא גם לא היה
כזה מצחיק, הוא סתם היה החרא שיצא לו לגור עם הבנות ולהסריח
להן את המקלחת.

העברתי את הזמן עם כמה סיגריות ואז שתינו בירה והלכנו לישון,
הפעם באותה מיטה, כי היא אמרה שמתחשק לה, אני חשבתי על זה
שיהיה לי הרבה יותר קל להרדם כשיש מישהי לידי. נרדמנו באיקס,
אני שכבתי באלכסון והיא שכבה עלי, איכשהו הסתדר כנוח ובכלל
חשבתי שהבחורה הזאת משהו, עושה מה שבראש שלה באותו רגע, לא היה
סקס ולא היה כלום, מלחמת כריות קטנה, אינטימיות של ידידים
קרובים וסתם כיף של אחרי בירה. לידה לא היה לי צורך בשום דבר
מעבר לזה. יכול להיות שאפילו הייתי אומר לה לא אם היה מתחשק לה
משהו.

כמה ימים אחרי זה דיברנו, שוב, בבירה-סיגריה שלפני על איזה אחד
שהיא הייתה איתו פעם, סיפרה לי על איך שהיא התגברה בקלות, איזו
פרסומת בטלויזיה של המוניות שירות על קעקועים ממש עזרה לה, היה
שם איזה בחור שמנמן שכל פעם שהיו מראים אותו היא הייתה נשפכת
מצחוק והמונית שירות הזאת הייתה מונית שהיא הייתה נוסעת אל
אותו בחור בשביל להרגיש את המתחת לבית שלו. ובדרך חזרה היא
פשוט הייתה נקרעת מצחוק. וכל פעם שהיא חשבה עליו הייתה עולה לה
תמונה בראש של בחור שמן בפרסומת לקעקועים.

הזאת מקודם חזרה אלי יומיים לפני פסח, השאירה לי הודעה בתא
קולי שאם אני רוצה לחזור על מה שהיה שם אני מוזמן לבוא אליה
בלי לבקש אפילו, מומלץ עם בקבוק יין שזיפים. אני חשבתי בכלל
שאם כבר לבוא אז עם בקבוק בשביל להוריד כמה ראשים. אבל זה רק
אני.