|
אתה זוכר
עמדנו על המזח יחפים
כילדים מצחקקים
השמש היתה נוטה לשקוע
פניך היו סמוקים מחוייכים
הרוח ליטפה לנו את הפנים
מרככת העצבות
מרעיפה בניחומים
ורחש הגלים ואתה
הטריפו לי את כל החושים.
התאהבי אותי שוב לכשאשוב?
שאלת
במבט מיוסר על הפנים.
אני
איך אוכל לשכוח
איך עמדנו על המזח
יחפים כילדים מצחקקים
השמש היתה נוטה לשקוע
פניך היו סמוקים מחוייכים
מיוסרים
ליטופים של ניחומים על הפנים
ורחש הגלים והרגעים
ואתה
ואני.
11.6.06
|
|
|
כל העולם במה?
לא, לא ממש,
אבל רוב העולם
בבמה חדשה...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.