בראשי רצות עכשיו תמונות,
עזבת, נטשת, איבדת אותי.
זה כבר הפך להיות מוטו שלי.
אתה ואני - אהבה,
חרטנו שמות על הספסל בשכונה.
אהבה מתוקה...
פזמון:
עכשיו הלב,
בוחר עדיפויות,
עכשיו בלב,
מתעוררים הרגשות.
חרטת את שמך, בלב.
איפה שכואב.
לראשי עולים הזיכרונות,
זרקת, שכחת, בקלות אותי.
בלי כאב, רק "זה נגמר בשבילי".
אתה ואני - אהבה.
השתהיתי שניה,
ודמעה אחת זלגה.
אהבה מחוקה.
עכשיו הלב,
נשברות עדיפויות,
עכשיו בלב,
שוקעים הרגשות,
חרטת את שמך,
בלב.
איפה שכואב.
וחזרתי לספסל ההוא בפארק,
ישבתי, חשבתי,
חיכיתי לנס.
לא נותר שם דבר, רק שמות ושבבי עץ.
עכשיו הלב,
לא נותרו עדיפויות,
עכשיו בלב,
התמוטטו הרגשות,
חרטת את שמך,
בלב.
איפה שכואב.
חרטת את שמך, בלב.
והשם להימחק, מסרב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.