בפנים העיר בין הבתים
בפארק בו שיחקו הילדים
מתחת עץ ירוק גדול
ישב הנער עם אלכוהול
סביב חגג צחוק נערות
וציפורים שירים שרות
הילדים רצים, קופצים
פניהם פני מאושרים
והוא יושב לו לבדו
אין שמחה עוד בלבו
רק עצב שקשה לסבול
לבד עם אלכוהול
שואל עצמו על מקומו
האם יש אלוהים והוא אתו
ומי נותן לדמעותיו
לזלוג על לחייו
היו מילים יפות
מחממות, מסחררות
שהן אמת והן שקרים
הן לא הצילו חיוכים
יושב צופה עתיד אכזר
סופו מרתיע ומוכר
פוחד שכך יהיה הכל
משכיח זאת עם אלכוהול
אתמול היה, עבר
זהה יהיה גם המחר
ילכו בין הבתים
זוגות מאושרים
לבם אחד לבם שלם
תשוקותיהם אוחזות בהם
עיניים להט כשריפה
מביט בהם מלא קנאה
מחר העץ יעמוד
הציפורים עודן שרות
אתה תשב ותסבול
לבד עם בקבוק של אלכוהול |