הרועמת הקשישה  07.09.06

האחראית, אני בתור בעלת עסק לא הייתי נותנת לרועמת לדבר כך אל
לקוחות.
מה זאת אומרת "תעזור לאישה זקנה..." (...לעבור את הכביש" אני
שומעת באוזניי הפנימיות).
מה את לדעתך חיילים, קליינטים, לקוחות  חושבים או מרגישים,
לשמע משפט כזה.
איך את בתור לקוחה היית מרגישה כשמבקשים מימך נתון מסוים  או
כל שרות אחר:
תעזרי לאישה זקנה....
מה בין שמיטה להר סיני.
מה פתאום היא מכניסה את עניין הקשישות או המבוגרת.

אחר כך היא "נזעקת" לאמור שמזלזלים באינטליגנציה שלה.
ומה היא תורמת לעניין?
היא אחראית לכך שמזלזלים בה.
ואיך לא יזלזלו?
היא מנסה להראות שהיא מדברת בגובה העיניים, ויוצא שהיא יורדת
נמוך מהפופיק...
אז איך לא יזלזלו בה?
היא חושבת שהיא הולכת הפוך על הפוך...
וכשהיא מקבלת תגובה ישירה היא נזעקת אליך ואל אורית.
כל המניפולציות שלה לא מתאימות למקום עסקי.
היום נוכחתי, אחרי שמונה חודשים תמימים שאני שומעת אותה,
שאני אכן צודקת.
אף בעל עסק, לא היה מוכן שאישה זקנה תייצג אותו.
אני מתפלצת כל פעם מחדש.

בכלל מה זה הדבר הזה שהיא אומרת בסוף שיחה "מלאך", "חמוד" ואחר
"יחרוב אבוק" או איזה קללה אחרת שהיא מקללת.
היא משפילה את עצמה ונזעקת שהיא מושפלת?

אחראית, אני ממש המומה ולא יכולה יותר לשתוק.

אני מבקשת  לומר שלא פלא שהלקוחות שלה "בעייתיים".
גם של ההריונית 'אבל "פרה, פרה" כמו שאומרים.
איך הם יכולים להתייחס ברצינות כשהיא לא מתייחסת ברצינות?
ולשווא היא תגיד שהיא "צוחקת" היא לא צוחקת היא עושה
מניפולציות.

לפעמים מתחשק לי לצרוח ולומר לה, שהיא מזמינה את "הזלזול".
היא מזמינה בריש גלי...

כשהיא "קראה לי לשיחה"... אמרתי לה על משהו שהיא אמרה "תבדקי
את עצמך למה את מושכת אש" (לא האמנתי שהעזתי לומר זאת..חחח)
אבל כמובן היא לא ענתה וחיפשה להמשיך ולבנות על המסכנות שלה.

אני לא מספרת לך את הכול בתור שופטת, אלא פשוט מיידעת אותך
במה שאת אמורה לדעת בתור אחראית ולדעתי לטפל בזה במהירות.
היא עושה נזקים.

מה היא בעצם רוצה? היא מחפשת אקשן.. והיא גם אומרת שהיא באה
לעבודה כדי להשתעשע... כמה פעמים היא אמרה את זה עוד בחדר
הקודם.
אז היא משתעשעת..
אני רואה את זה.
היא לא רצינית.
ההתנהגות שלה והמניפולציה שלה מאד פרימיטיבית ולא מתאימה
למישהו שמייצג עסק.

אני לא אומרת לך את זה בתור "פנינה". ל"פנינה" לא אכפת בכלל.
כי "פנינה" אחראית רק לעצמה.
אני אומרת לך את זה בתור עובדת אחראית שאכפת לה, ויודעת קצת
הלכי עולם.
יודעת, ולא מתוך ישיבה רגל על רגל... אלא מתוך עבודה פנימית
ולימוד ושאיפה להתפתח.
ואני באותו גיל שלה, חודשיים פחות. כך שזה כלל לא עניין של
גיל.
זה גם לא עניין של "היא הייתה בתפקיד בכיר"...
קודם כל ידוע שהעולם הוא עגול וגם מסתובב. פעם אנחנו למעלה
ופעם למטה.
דבר שני, ואיפה אני הייתי? גם לי היו תפקידים כאלה ואחרים.
אבל לא התפקיד עושה את האדם.
האדם עושה את התפקיד.
ובכל תפקיד שאני עשיתי... הייתי ראש גדול... הייתי אחראית...
גם אם זה היה "בקטן".
אבל בכל מקום העריכו את "הקטן" הזה.

אז הרועמת יכולה להיות מספר 1 במשטרה, או בכל מקום אחר
ואני לא ממש קונה את זה.
כי זה בכלל לא הנקודה.
הנקודה היא איך את מתנהגת עכשיו, רועמת.
איך את רואה את עצמך בתפקיד שלך.
אבל היא כולה ברקים רעמים וצלצולים
שמאחוריהם מסתתרת ריקנות.   ר י ק נ ו ו ו ו ת   אינסופית.
תראי איך היא משחקת אותה "כואב".
לפעמים היא פשוט שוכחת "לצלוע".
וזה תמיד גורם לי לחלחלה מחודשת... לא יכולה עדיין לצחוק על
זה.

אני משתפת אותך בתובנות אלו, לא כעובדת לאחראית שלה.
אלא כאדם לאדם עם קצת מודעות.
אני מספרת לך את זה כאדם לאדם שרואה ואכפת לו.

הכוונה שלי בשיתופך בראייה שלי, היא לא ממקום של ביקורת ושפוט
גרידא.
הכוונה שלי היא לתקן, לשנות, ולבנות.

היא כל הזמן טוענת שהיא לא משתנה... איך יכול להיות דבר כזה?
בא לי לצרוח ולומר לה... שבגלל זה את "תקועה" איפה שאת תקועה.
הכול משתנה... מה הסיפור הזה ש"אני לא משתנה..."
ומה הקנאה החולנית שלה בזה שאני משיגה תוצאות?
אני יושבת מולה שבע וחצי שעות... חצי שעה היא בהפסקה
וחצי שעה אני בהפסקה...אז איך לא אתפלץ?
איך לא יהיה לי אכפת?

המקום הזה הוא עסק... עסק מכובד, איך אפשר להרשות לנציג לדבר
כך?
איך אפשר לאפשר לעובד להוריד את הרמה לפסים אישיים?
איך אפשר לאפשר לו להפריע לעובד אחר?
אני יודעת שזה מכתב ארוך.. אבל זה ממש בדמי.
איך אדם יכול ככה לשחק עם עצמו..לעבוד על עצמו...לשכנע את
עצמו
ומתוך כך.. להאמין כבר בשקרים, ולשקר לאחרים.

היא מזכירה לי את הבדיחה על הערבי שמת לישון בצהריים. והילדים
מפריעים לו.
הוא אומר להם שילכו לכיכר העיר מחלקים שם כסף.... ככה לכולם..
שילכו ויקבלו גם.
הם הולכים והוא הולך לישון...ואז...
הוא אומר לעצמו, איזה מטומטם אני, מחלקים כסף ואני נשאר בבית?
והולך גם הוא לכיכר העיר.

זהו.

ועוד...
אחרי יום חמישי ששמעתי אותה נזעקת על "הזלזול" ש"מזלזלים בה
הלקוחות" ושמעתי אותה בטלפון אומרת ללקוחה, שהיא הלקוחה,
מזלזלת באינטליגנציה שלה, של רועמת, לא יכולתי לשתוק יותר.
על איזה אינטליגנציה בדיוק היא מדברת?
הרי היא גסה, מניפולטיבית, אגרסיבית, כוחנית, אגוצנטרית
ואגואיסטית,
לא מקשיבה לאיש, רק היא במרכז תרתי משמע ותרתי שלוש משמע.

אשמח אם תשתפי אותי בתו בנותייך, בהשגותייך, ובראייתך את, את
הדברים.
כי מה שרואים משם לא רואים מכאן. ומעניין אותי להרחיב את
ראייתי בנושא.
"סיעור מוחות"? כך זה נקרא...נכון? ו
מדברת איתך כבוגר לבוגר.
לא אומרת מבוגר,  כי מבוגר לא חייב להיות בוגר...

חוץ מזה הקול שלה הרועם הוא הרי כדי למשוך תשומת לב.
ושוב אם אני מסתכלת על הדברים מהצד, היא פשוט מפריעה לעבודה.
במקום אחר לא היו מאפשרים לה להתפרע בצורה זו.
היו קוראים אותה לסדר ומיד, ומבהירים לה את העמדות.
מה זאת אומרת "זה הקול שלי.." הרי זה מניפולציה... אם זה היה
בדמה
היא הייתה מזמן משנה זאת.
והרי כשהיא לא רוצה שישמעו אותה קולה מונמך פלאים..
אז מה זה הסיפור הזה של "בלהט העבודה..."
מה זה הסיפור הזה של "לחשוב כל הזמן על טון דבור מונמך..."
הרי היא במקום עבודה ציבורי, צוות של אנשים, היא לא לבד.
שיהיה ברור שאני לא אומרת זאת כרצון להיפרע ממנה, או לפטר
אותה.
אני אומרת זאת כרצון לתקן.
וזה עונה לשאלה של המנהל בזמנו, כשרציתי לשוחח איתו.. את
זוכרת..???
הוא אמר לי ישר שאם אני חושבת על פיטורייך, כמו רועמת ואורית
שאשכח מזה.
וכשאמרתי שלא עולה בדעתי דבר כזה, אחרת הייתי מצטרפת אליהן,
הוא אמר לי שאדבר איתך ישירות.
גם אז נורא חרה לי צורת ההתלהמות שלהן, בלי לראות את עצמן
בקטע. איפה
האחריות שלהן בקטע. עד עכשיו מצמרר אותי הפרצופים של רועמת
כשהיא הבינה
שאני לא איתה בקטע למרות שהיו לי מספר דברים לשוחח עליהם.
עד עכשיו מצמררת אותי התגובה של אורית, המבט החוקר את פני,
לראות
איפה היא תמצא נקודת התורפה אצלי, ולהתקיף אותי על נכונותי
וראייתי.

אז אותו דבר עכשיו... אני לרגע לא חושבת על פטורים, למרות שזה
יכול להשתמע מכך.
אני מעולם לא ברחתי מהתמודדות. לא ברחתי מ"הבמה".
אני תמיד כבר בתור ילדה הייתי מתמודדת  ועומדת  מול האמת.
מתמודדת..???? אני אומרת זאת במרירות, כי אז לא ידעתי שזו
המילה.
התמודדות.
אז זו הייתה מלחמת הישרדות על האמת הפנימית שלי, מול כוחות
אופל
של שני הורים שכמעט בלעו אותי חיים במלחמתם זה בזה.