דפנה שהם / דמותנו |
השיל את עצמותיי.
כעת, מאבקן של האדוות הוא.
אלחץ על הגלים בשארית כוחותיי.
איאחז בגרגירי החול -
גרגירי השבת שלך.
המרום, אתך הוא.
המסת את אבני הבצע.
זמזום עדין
בין נגיעה לנגיעה
רוך הסערה
חורט על גרגירי החול -
גרגירי השבת שלי.
אני יודעת.
אך עוד אין אני מבינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|