קוראים לי אבי, אבי מגדיש
אבל כולם קוראים לי "הילד האדיש"
אף אחד לא קורא לי אבי הפטיש,
כי אני לא מתייחס, רק משחק עם מר גמיש.

אני לרוב מתעלם מהסביבה
לא שם לב לכל מה שנעשה
אולי קצת אפאטי, אבל נראה לי שטיפה
אני ממש עייף, אני פורש למיטה.

כשפורצת שריפה, או כשיש תאונה
או אם נחיל של דבורים מעופף בכיתה
אני לא צורח, אני רק נרגע
מפהק, או משחרר נפיחה.

פזמון:
כי אותי לא מעניינים רוב הדברים
לא רעידת אדמה או שעטה של פילים
אפילו אם תהיה מתקפה של טילים
אני אשן, או אהיה בשירותים.

במקרה של שיטפון או טורנדו מפחיד
התרסקות מטוס סילון או הוריקן משמיד
אותי זה לא יבהיל ובטח לא ירעיד
Damn, אני אפילו עפעף לא אניד.

פזמון:
כי אותי לא מעניינים רוב הדברים
לא רעידת אדמה או שעטה של פילים
אפילו אם תהיה מתקפה של טילים
אני אשן, או אצפה בכוכבים.

כל הרעב שיש בעולם
הפשע והעוני שעליהם מדברים כולם
אותי זה לא יטריד לעולם
אני רק אקרא, או אחלום חלום מושלם.

פזמון:
כי אותי לא מעניינים רוב הדברים
לא רעידת אדמה או שעטה של פילים
אפילו אם תהיה מתקפה של טילים
אני אשן, או אפצח אגוזים.

אז כבר אמרתי שאותי זה לא מעניין
אם שר הבריאות הוא רזה או שמן
אני רק אוכל, מחרבן וישן
אז תעזבו אותי בשקט ולכן להזדנב אחרי מישהו אחר.


(מחכה להלחנה)