[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לך לישון אומרת אמא,
ממש כבר מאוחר.
לא, אל תציקי לי פה אמא,
אני אחליט מתי האור נסגר.

על המחשב יושב,
ותוכנות אני כותב.
בביביאסים מצ'וטט,
הרי אין עדיין אינטרנט...

אל המטבח אלך לי,
לשתות איזה דבר מה.
ובדרכי בחושך אני מבחין בך,
אתה על השטיח שוכב שם על גבך.





מה זה כלב, כבר ישן?
כנראה חולם על משהו מעניין.
אכן כלב, זה נכון,
גם אני צריך לישון.

כלב, די, לא רוצה כבר להשכים,
מספיק, לא ללקק לי את הפנים!
אוף בסדר כלב, למטה אנו יורדים,
נעשה טיול עם יתר הכלבים.
איך תמיד אתה יודע מתי הולכים לישון,
ומתי צריך לקום כבר ולהתחיל שוב את היום?





כלב, אני כבר בתיכון.
אותך כבר לא רואה במשך רוב היום.

אליי לחדר אתה בא,
מטיל את כדור הטניס לרצפה.
כלב, סורי, אין לי זמן,
אני לומד פה למבחן.





כבר הגיעה שעת הערב,
מישהו צריך להוריד הכלב.
לחדרי אתה מגיע,
צריך לרדת - לי מודיע.
על הרצפה אתה יושב,
בעודי כאן במחשב.

אל ההורים ניגש לפתע,
מנדנד ומיילל.
"אבי, הכלב כאן קורא לך",
מה הוא רוצה, אני שואל...

"אוקיי כלב, בוא נצא",
אומר לו עם חיוך.
גם אני צריך להתאוורר קצת,
ואולי גם כן נרוץ.





אני בדרך אל הבקו"ם,
לקבל איזו זריקה...

התבגרתי, דע לך,
ואולי קצת בזכותך.

בחולות תחת אקליפטוס, שם אנו יושבים,
אתה יודע מה, כלב? כאן דווקא נעים.
רק דבר אחד תסביר לי,
מפליא אותי עכשיו:
איך זה שנשארת אותו כלבלב שובב?





מהצבא אני מופיע,
ואתה אליי מגיע.
ההורים אליי שמחים,
אך נראים קצת מודאגים.

בך נראה כעת אותו מבט שובב,
אך גופך בעצם, מצוי הוא תחת קרב...

במדרגות כבר לא יורד,
אני אותך סוחב.
כלב, לך זה בוודאי קשה,
וגם לי כבד בלב.





זהו בוקר יום שבת,
ואני משכים ראשון.
מה זה כלב, לי חיכית?
נצא שנינו אל אור היום.

על האדמה אתה נשכב,
אך אל תדאג, אני ממך לא מאוכזב!
בשתי ידיי אתה עטוף,
את נשימותיך אני חש בגוף.





נשימתך פתאום שקטה.
כלב, את גופך עזבת?
"גורי, גורי" לך קורא.
אך זהו - אין עונה!

כלב, אתה הרי יודע,
שאני אף פעם לא בוכה.
רק לאל אני מודה,
שאתה כבר לא סובל.

הוי, מה קורה לפתע?
ים דמעות אותי שוטף.
קורא לאבא ולאמא,
בשמיכה אותך עוטף.





למה תמיד בך החזקתי ברצועה קצר?
כלב, בכלל היית מאושר?
געגועים ותהיות מעסיקים אותי,
אבל עכשיו, הוי כלב, הנה אתה חופשי.

היית לי כאח מלאך,
דברים רבים ממך למדתי.
גם בי היה את השובב,
אך גדלתי ובגרתי.

כשאני בך נזכר,
מודה לאלוהים,
שלי השאיל אותך ל-17 שנים.

הוי כלב,
איך זה שהיית - תמיד כזה שובב?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קודם ביקשו ממני
להשמין בשביל
הסרט ואחר כך הם
התפלאו שהיה לי
קשה לעשות
שפאגט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/06 11:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אברהם בן עזרא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה