לא חשבתי שתבכה,
אף פעם לא היית רגיש.
חשבתי שאתה חסר צרות
עם צרור בדיחות.

ואתה בוכה כי עזבתי
ולא נתתי רמז לאן
ואתה שותה כי הלכתי
וחולם לך סיוט ישן...

ושנינו שותים בנפרד
כי אתה תמיד מקיא את הכל,
זה הגיע לי עד לחלון...
ושנינו שותים בנפרד
כי אתה תמיד מקיא את הכל,
והופיע לי האיכס בחלום...

עכשיו רק אני שותה
כי לך זה לא טוב
וכולם אומרים לי עתה
שהכלוב קרוב...

בתוך המגירה, שם השארתי את המראה
והיא מחכה שתביט בה
וקול המגירה, חורקת בשבילך,
תקשיב ותתעורר.

ושנינו שותים ואתה עומד למות
וקול השתיקה שמשמיעה בדיחה,
זו אחת הבדיחות שלך...

ושנינו שותים ואני בתוך בדידות
והכלב לא בא
כי הוא שמע את הבדיחה.

ושנינו שותים בנפרד
כי אתה תמיד מקיא את הכל...