שדה של קוצים בוערים,
נמצאים תחת שמיים קודרים.
השמש לוהטת, שורפת אותם,
מותירה רק שאריות של יופי מיותם.
הירח כבר לא עוקב אחריי,
ולא מאיר את הלילה החם.
הרבה דברים נותרו מאחוריי,
ואין תשוקה להילחם ולהחזיר אותם.
הגן התרוקן מילדים רועשים,
המתקנים נותרו ריקים ודוממים.
וכל התחושה של שמחת הימים,
הפכה לשיגרה מרוקנת חיים.
הכוכבים זחלו מזמן, בעדינות למקום אחר,
ואין אף אחד שלגונן יישאר.
הרחובות החשוכים מסמלים את מה שעתיד לבוא,
אולי מחר הכל כבר לא יהיה פה...