|
אישה עם שער זהוב
היא מדקלמת שיר של דליה רביקוביץ', משהו על בית
היא לומדת ספרות ועריכה לשונית, הם מנתחים אותו
הם מעלים קונפליקט הם אומרים כל האומנים
הגדולים היו אומללים כל היצירות הגדולות יוצאות מסערות נפש.
יש כלב זקן שמסתובב בין הרגליים אני מפחדת לדרוך עליו בטעות
למרות שאני יושבת על כיסא.
כיסא, לפעמים, הוא לא חומר מוצק כל כך .
אני חושבת שאני עוברת את התקף החרדה הראשון שלי
הפה שלי יבש
אני מפחדת. למות. ולא לחזור עוד לצורה שיש בה הגיון
אני חושבת בכל סערות הנפש הדבר היחיד הוא לשרוד ואין מילים
ואח"כ מה נשאר, לא נשאר כלום שיכתוב. |
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.