אהוד רטנר / לבד עם כולם |
בקצה העולם,
מרגיש מרוחק
כמו משהו מודחק.
לבד עם כולם
כמו בחדר מעומעם,
שבו נכבו האורות
ואי אפשר לזהות בו דמויות.
לבד עם כולם
לפעמים גם משועמם,
לאף אחד אני לא מתחבר
לא מוצא לעצמי אף חבר.
ביחד עם עצמי
רק במיטה שלי,
מתחת לשמיכה אני מתכרבל
מאושר לעצמי - ושיילכו כולם לעזאזל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|