6/12/04
הולך בכבדות עוטה שריון כבד
הם אוחזים בי מכל עבר... מנסים להוביל בעזרת היצרים והתאוות
הם מכסים את עיני מראות
וכשאני מתקרב לאמת ולצדק
הם נושרים מעלי ניצבים מולי ענקיים
אז אני שולף חרב מכה בהם
והם ניצבים ללא נוע
עד שדמעות זולגות שוטפות את הארץ
ואט אט, הם נעלמים, מתאדים בחלל
אמת וצדק נראים באופק
ואני איש המלחמות מניח את חרבי
מוריד את השריון
ואז מרגיש מן תחושת ריחוף קל
מברך אותך אמת וצדק
שאת קיימת
כי רק בשבילך
גם מחר אפסע בדרך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.