החול רך והשמש מלטפת את פניי, את פנייך,
בייבי על מה את שוב חושבת?
מתכנסת ועפה לתוך עוד חלום
האם אני שם שוב יוצא מהדמיון?
ממהרת אל הדמעה והיא כל כך גדולה
הדמעה היפה היום סוערת ובוכה
והיא לוקחת אותך אליה עוטפת את גופך
מטביעה את המלאך שלי,
ושוב לא אראה יופייך
וביום שתשובי אל ליבי תדליקי לי נר
כיבית את אורי כשהלכת שוב אל אחר
ובלילה אחד גשום וקר
אל תתפלאי אם ליבי שוב נשבר
תזכרי אותי כמו שהייתי אז בחלום
תזכרי אותי יפה אל תשכחי גם לנשום
את יודעת שלמענך אני אתן את השקיעה
גם את זו שהחליטה לקחת אותי איתה
והמזח מקרין לי תמונות שלך
והים שואג לי אליה שוב אל תברח
והירח הו הירח המתוק
הוא מבקש ממני עכשיו לא לשתוק
אני בוכה וצועק אותך רוצה חזרה
את הלכת והשארת את נפשי הפצועה
והיום מה נשאר לעשות עם הזמן?
רק לבכות שוב לאבן שהפך מזמן לדם. |
