אהוב אותי.
אמור שאני שלך.
קרא לי אשה קטנה ומטופשת.
נשק אותי. ובעוצמתך
למדני תשוקה.
הקצן והכאב. ששפתיי ידממו.
שלבי יאיץ מהירותו לתקרה.
סמן אותותיך על צווארי
למען כולם יראו.
וכשאתרפק על חזך ואצמד
נענע אותי והרגע
וקרא לי: "ילדתי".
וכשארטיב חולצתך בדמעות על הכתף
חבק חזק ובעדינות לטף.
וכשאלחש בחשיכה גסויות
טלטל אותי בחיבה,
והגד: "אלה שטויות,
אחרי הכל מותרים הרהורים לנערה".
היה לפעמים מטופש,
וכנה את גופי: "מקדש",
ולמרות שדומה לקרש גיהוץ,
רחם, ואל נא תרוץ.
כי הפנים הוא שעיקר
והכמיהה הנשית לעובר.
ואך שרזה כגפרור,
הצתות קיימות; זה ברור.
וכשאבער - היזכר שוב:
אני אשה קטנה ומטופשת;
לא משהו חשוב.