|
אנחנו באות משני מקומות שונים.
את מרחפת באיטיות מגן העדן
ואני זוחלת מתוך בור חיי הקורסים.
וכשנלך לישון
את תחזרי אל קברך בין החולות הרכים
ואני אנוח בשקט על מרבד מסמרים.
אולי זה הכעס המצטבר
על חוסר קיום לא הוגן ועל קיום חסר הגיון.
4.6.06 |
|
|
נהג קו 62 יקר,
מידי יום אני
מפספסת את
אוטובוסך בשעה
4:02, יש סיכוי
שתגיע מעט
באיחור?
אילדה דיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.