עמוס בצר / מתי |
מאה חוטמי קרח ניקבו את נפשי
כי אזכור הקימור המגונן על סיוטיי
פן יברחו ויצאו מראשי
לחופשי
הזמן, כמו מרחק, הוא תלוי בשיפוע
נעצר בפסגה ופונה לאחור
פורש מחוגיו ועף כציפור
מתרסק כשיכור, ללא מעצור
ללא מעצור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|