לא יודעת איך להתחיל,
לא חושבת שזה יגמר
אמרתם שהזמן יעזור
כבר ארבע שנים זה לא עובר,
הלב שלי לא מרפה
הראש לא חדל לחשוב
החיים של כולם ממשיכים
ואני ממשיכה לאהוב

הראש לא רוצה
הלב לא יכול
אוהבת אותך וממשיכה פה לסבול
לבד בלילות, בוכה מבפנים
הלב מדמם, אך החיים ממשיכים

כבר נמאס לי לחזור על מילים
אך את לא שמעת מעולם
כמה אוהבת אני, והסבל זורם לי בדם
לא מפסיקה לקוות, אולי את תרצי עוד מעט
האשליה רודפת אותי, אך החלום גווע לאט

כל יום שעובר, ליבי רק נסגר
לאהוב לא ישוב, כי שבור הוא וקר,
בחוץ כה נעים, בפנים כה נורא
לא מסוגלת לחשוב שאהבתי עושה לך רע
יושבת לבד בחושך עם עצמי
הבכי לא יוצא והכאב נוראי
מקווה שאת צוחקת, מקווה שאת שמחה
בכיס שלך שוכבת לה, נשמה אבודה וטועה

הראש לא רוצה
הלב לא יכול
אוהבת אותך וממשיכה פה לסבול
לבד בלילות, בוכה מבפנים
הלב מדמם אך החיים ממשיכים

רק אני פה קרועה, זרוקה כמו בובת חוטים
איך בתמונות שמחייכים, נראים תמיד כל כך שמחים?
הלוואי ויכולתי לחזור לתמונה
מחובקת איתך בכזאת אהבה
להישאר לתמיד לידך אהובה
שתצלחי לחמם את ליבי שקפא
ששוב תרגישי, ששוב תגעי
תהי רק איתי ולעולם לא תעזבי

הראש לא רוצה
הלב לא יכול
אוהבת אותך וממשיכה פה לסבול
לבד בלילות, בוכה מבפנים
הלב מדמם אך החיים ממשיכים

כמו פרפר בתוך קופסא
בלי סיכוי עפה הלוך ושוב
לא מפנה מבטי
לא יכולה לעזוב
כלום לא אמיתי,
הכל בתוך ראשי
מבפנים אני נכבת, מבחוץ שמחה כאילו
הושיטי לי ידך, מלאך שלי הצילו,

הראש לא חושב
הלב כבר נכנע
אובססיית אליי, זאת כבר לא אהבה
את כבר לא תחזרי, אחרי מה שקרה
מחכה לי לשווא וצועקת לקירות
למות בספק, או לחיות ולנסות?