|
את רואה?
אני כבר לא רואה אותך
את זוכרת?
אני זוכרת את הפגישה האחרונה
חפוזה.
את שואלת ומתעניינת:
איך בי"ג? ומה תעשי בצבא?
ואני כל כך קצרת רוח...
והמבט הגאה והחם בעינייך
על הבחירות שעשיתי.
גאה בי.
תמיד היית פייטרית כך אני לומדת
מהקצת שאת על עצמך מספרת.
ואת גאה בי שגם אני כזאת,
כמו אמא בילדתה.
ומה עוד אני זוכרת?
את הוויכוחים:
אינסופיים
על המגורים בשטח לא לנו
ואת הסברייך על יופיו של המקום
שאם יגידו לך ללכת, את תקומי ותלכי משם.
אבל לא אמרו
ואת נשארת
ודמך ספוג שם עד עולם.
ועל שכעסתי שחיללו את
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
בזכרם של חללי פעולות האיבה
ואת אמרת שגם הם קורבנות של מלחמה.
אז רק רציתי לבקש סליחה
ושתדעי שאני כבר לא כועסת
רק מתגעגעת נורא. |
|
|
מהר, אל הדפיוצר
שלי!
באטמן, מחליף את
הבאטמוביל במשהו
שימושי יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.