New Stage - Go To Main Page

קרולינה בראס
/
שוני (Shoni)

אדווש, אדווי של חברותייך.
שוני של עיינה.
ומה את שלי, אם בכלל?
היום, בסופן של שנתיים,
שנתיים תמימות בלעדייך,
על מה אצטער ביותר?
שלא היית בסמינר המשלחת שאחרי התאונה,
שלא יכולתי לומר לך שם פשוט
שלום.
לא עובר יום שבו אני לא חושבת
על הרגע שלא היה.
מדמיינת את עצמי רואה אותך,
וככה סתם שולחת לעברך -
"שלום", "היי", או: "מה נשמע?"
ואיזו תוספת של חיוך,
כדי שתוכלי להיות בטוחה
שאני כבר לא כועסת עלייך.
וסולחת על מה שביקשת סליחה
בדיוק שבוע לפני התאונה.
לכל מכרייך יש זכרונות ממך.
ולי? לי אין כלום,
מלבד אותה משבצת ריקה -
"אדווה".
שלעולם כבר לא יהיה לה סיכוי
להתמלא בהיכרות, ולו השטחית ביותר,
איתך.
ולעולם אהיה אובדת בשממת אי הידיעה
אותך.
ולכן, מדי יום בחושבי עלייך,
אבקש את סליחתך על שלא אמרתי פשוט
שלום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/8/06 13:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרולינה בראס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה