מפלי מים זעירים מושקים מן העיניים שלי הישר לאוזן ששומעת את
קולך הצורם.
צעקות פנימיות, מערכות קורסות.
הגוף שלי כבר לא מבין מה עובר עלי, עוברת מרגע לרגע בין שמחה
לעצב בין בכי לצחוק והכל בהשפעתך, שוכב לך במיטתך הרחק ממני,
מפעיל עלי קסמים מבלי לזוז, עוצם עיניים לרגע שולח רעידת אדמה
לבטן שלי, ממצמץ לשנייה ושולח רעמים חזקים ללב שלי, מפהק ומיד
שולח התפרצות געשית בראש שלי.
ובין תופעת טבע אחת לשנייה אני מוצאת זמן לנוח בחיקך הדמיוני
והלא קיים שלא שלידי... צוחקת לשנייה ואז בוכה...
הולכת לישון.