שתיים לפנות בוקר אני כבר מזמן הבנתי שהלילה שוב אני לא ארדם,
כל פעם שהיא נשארת לישון אצלי אחרי סקס אני לא מצליח להירדם.
זה מוזר כשחושבים על זה. אני בדירה שלי, במיטה שלי, על מזרון
שכנראה שאני מאוהב בו, בעצם ברור שאני מאוהב בו. הבן זונה עלה
לי 5500 ש"ח, ולמרות הכול אני לא מצליח להירדם.
הבטתי בקימורי גופה כשהיא ישנה, הייתי חייב להשתמש באיזה ביטוי
ספרותי פואטי, סך הכול אני רוצה להפעיל לחץ על העורך לפרסם את
מה שאני כותב ולא סתם לזרוק לפח. בואו לא נתפזר, איפה היינו?
אה, באמת יש לה גוף מדהים ופנים נאות מאוד, רק חבל שאין לה
טיפת IQ. עכשיו שאני חושב על זה אני אף פעם לא מצליח להירדם
כשהיא פה.
לכולנו יש אחת כזו, מספר חירום, אחת שמתקשרים אליה רק כשרוצים
סקס או כשרוצים חברה נשית, מישהי להתכרבל איתה בלילות החורף
הסוערים. כמו שאני מגדיר אותה מספר 9 בחיוג המקוצר "טלפון
חירום".  
זו תמיד אחת שכיף שממש כיף להיות איתה, אבל אף פעם לא להציג
אותה בפני החברה. לכל אחת יש את הבעיה שלה לפעמים היא שמנה
מדי, יש לה צחוק שיכול להטריף אנשים, היא מדברת שטויות בלי
הפסקה ולצערי לשלי אין IQ, מה לעשות?
אני תמיד מוצא מה לא טוב בהן ואיך שהוא אני תמיד מוצא את עצמי
נתקע איתן לכמה חודשים עד שהן מבינות שאני חרא ומפסיקות לבוא.


זה לא שאני מחפש בחורות כאלו, איך שהוא זה תמיד קורה לי. אתה
פוגש אותן בלימודים כשאתם כותבים עבודה ביחד או שהיא באה עם
מישהו מהחבר'ה ואני שלא מרגיש מאוים מבחורה כזו או את הצורך
להרשים אותה מתנהג בטבעיות. אין מה לעשות הטבעיות הזו שאתה
מצחיק ושנון שנותן לעצמך האמיתי להתבטא עושה להן משהו והן
מתאהבות. זה מצחיק כשכותבים את זה ככה אבל זה נכון. אז היא
מצחקקת איתך ואתה מרגיש כמו דג במים וכשהערב מסתיים והיא מציע
לבוא אליך אתה לא חושב על זה בדיוק, אתם מגיעים הביתה והסוף
ברור לכולם.  

אחרי כמה ימים היא מתקשרת, זה לא שרציתי לתת לה את הטלפון שלי
אבל הנימוס חייב.
אני לא יודע מה לעשות הרי ברור מה היא רוצה ויותר מזה ברור מה
אני רוצה. מה לעזאזל עושים?
פתאום מופיע לי על כתף ימין מלאך קטן ועל כתף שמואל שטן קטן
והם מתחילים לדבר אלי.
רגע, מה שניכם עושים פה? עופו מייד מייד מהסיפור שלי, מה אני
איזו דמות מפגרת מדיסני? אני יכול למצוא אנלוגיה יותר טובה
למצפון וחוסר מצפון, אני רק צריך לחשוב על זה. כוס אמק, כבר
יומיים אני יושב וחושב על אנלוגיה אינטליגנטית ובוגרת יותר
ולצערי לא מצאתי. אני לא יודע מה זה אומר עלי ועל עולם המושגים
שלי. אבל מצד שני למי אכפת?
בכול אופן היא מתקשרת ושני החראות הקטנים האלו ישובים לי אחד
על כל כתף ומתחילים לדבר במקהלה שעושה לי כאב ראש. אני בקושי
מבין מה הם אומרים, איזה רעש הם יכולים לעשות, אני אומר להם
חברים תירגעו אני אקשיב אני מבטיח, לקיים אני פחות.
המלאך מתחיל, "מה אתה צריך את זה על הראש שלך, עכשיו אתה בשלב
בחיים שאתה רוצה וצריך משהו רציני".
אני מסתכל אל השטן, הוא מחייך אלי ומתחיל, "לזיין, לזיין,
לזיין, לזיין" אני חוזר למלאך, "הגיע הזמן להתבגר ויותר מזה
לנצל בחורה זה ממש רע ואנחנו ממש לא כאלו".
השטן בשלו, "לזיין, לזיין, לזיין".
המלאך מסתכל עלי בעניים אדומות ואומר, "בכלל ההורים שלך לא
חינכו אותך להיות כזה".
השטן עם חיוך זדוני אומר, את מי זה בכלל מעניין "לזיין, לזיין,
לזיין". אובד עצות אני מתקשר לחבר. טעות מספר אחת הרי אף חבר
סטרייט לא יגיד לך בחיים "אחי למה אתה צריך את השטויות אלו"?
כולם יגידו לך "אחי מה אתה פרייר ברור שתתקשר חזרה, אם היא לא
מבינה לבד מה היא זו בעיה שלה". אתה רק אל תשקר. מה לא לשקר
עצם, זה שאני מתקשר זה לא שקר? לא, כול עוד לא הבטחת או אמרת
שום דבר על מערכת יחסים אז אתה בסיידר.
מה עושים? מה? יש לי רעיון נלך לפאב נשתה קצת, זה תמיד טוב בלי
קשר למה מתרחש מסביב, נסתכל על כוסיות, נערבב קצת אלכוהול
והכול ייפתר. טעות מספר שתיים.
אח איזה יופי כמה כוסיות מדהים, והעולם תמיד נראה יפה יותר
אחרי כמה בירות וצ'ייסרים. פתאום אני שם לב שהמלאך שלי מעולף
אני נשבע לכם חסר הכרה, טוב החנון אף פעם לא ידע לשתות אפילו
הריח של היין בליל הסדר גורם לו לסחרחורת. והשטן שגם פתאום
הבין שהוא לבד צועק לי מכול הכיוונים בלי הפרעה, "לזיין,
לזיין, לזיין".
אין מה לעשות, אני מרים את הטלפון, טעות מספר שלוש, ומוצא
איזה תירוץ עלוב למה לא עניתי קודם, אני מספר לה כמה התגעגעתי
אליה ומזמין אותה אלי. היא בא ומפה הסיפור מוכר לכולם.
אחרי המקלחת של הבוקר כשהיא מזמן כבר הלכה הביתה. אני יושב עם
כוס הקפה והעיתון ונשבע יותר אני לא אהיה חרא. אתם צוחקים, כי
כולכם הייתם שם, אבל אני בחור חזק וכשאני מחליט אני מבצע.    
   
עברו יומיים, מפלס החרמנות כבר בשחקים. אני מרים את הטלפון
להתקשר אליה ופתאום שניהם מופיעים שוב, באמא שלי אני נשבע לכם,
הייתי חייב אנלוגיה יותר טובה.
המלאך ישר צועק עלי, "תוריד את הטלפון מייד! מה אתה חושב
לעצמך, אתה אדם חזק והרי הבטחת לעצמך שיותר אתה לא עושה שטויות
ובטח לא משקר למישהי!"
השטן שלי רק מחייך ולא אומר כלום.
המלאך כבר בטרנס מטיף כמו אל ג'קסון, "איפה גדלת? אין לך כבוד
עצמי? לאן נעלם כל החינוך שההורים שלך השקיעו בך?"
פתאום הוא מתחיל להיחנק, העניים שלו מתחילות לצאת החוצה, אני
מסתובב לשטן ומתחיל לצעוק "תשחרר אותו מייד פחדן, זו הדרך שלך
להתמודד? אין לך אפילו טיעון לוגי אחד?"
השטן מסתכל עלי במבט תמים ואומר, "מה אתה רוצה זה לא אני".
אומנם אתה שטן אבל לשקר לי? זה אני, זאת אומרת אני זה אתה או
בעצם אתה זה אני או משהו כזה זה לא הכי חשוב עכשיו, תשחרר אותו
מייד, אתה שומע!
השטן בשלו, "זה לא אני".
אז מי זה? זה אתה הוא עונה לי בלי להתבלבל. אני??? אני נזעק,
כן אתה, החרמנות שלך הורגת אותו, אתה רוצה להציל אותו, תתקשר
אליה.
מה אני יכול לעשות אני לא רוצה לאבד את המצפון שלי הרמתי את
הטלפון במהירות והתקשרתי. היא שוב באה. גם את הסוף הזה אתם
מכירים.  
זה לא שאני חרא זה פשוט ה... וגם ה...  ככה זה בחיים, אין מה
לעשות.

זה מוזר כשחושבים על זה, מישהי שאתה מתקשר אליה רק כשבא לך? מה
היא לא הבינה בפעם השלישית שזה הדבר היחד שהיא תקבל במערכת
היחסים המעוותת הזאת? כנראה שלא, היא עדיין ממשיכה לחזור. יש
להן תמיד איזו אמונה שדברים בסוף יהיו אחרת. כאילו יש להן איזה
שליטה על הכוח וכמו אביר ג'דיי מדהים, היא תשנה את המחשבות שלך
ותגרום לך לאהוב אותה, להיות איתה ובסוף אפילו להתחתן.

טוב הגיע הזמן לקום ללכת למטבח להכין קפה ולנצל את הלילה הזה
לעשות קצת עבודה. לפחות שמישהו אם לא אני ירוויח מחוסר השינה
שלי. אני ישוב על המרפסת משקיף על תל אביב, מדליק את המחשב
הנישא שלי ולפתע אני מבין משהו שלא הבנתי אף פעם בחיי לפני זה.

אני דפוק, כן, אני דפוק. עכשיו זה ברור לי. בעצם כולנו דפוקים,
אני לא מאמין איך לא עליתי על זה קודם, כולנו דפוקים - אין לי
מילה יותר מתאימה - אנחנו פשוט דפוקים. כן אתם, ואל תיתממו.
אנחנו, אני החברים שלי ואתם. פתאום הכול ברור, זה מסביר כל כך
הרבה דברים.
פתאום מצאתי את עצמי כותב לכם במקום לעבוד, אני לא יודע אבל
ההבנה הזו גמרה לי לרצות לכתוב אותה להתמודד איתה ולהכניעה.
אתם תאלצו לקראו את כל השטויות שלי עד שהם יגמרו או עד שהעורך
יחליט שנמאס לו. אחרי שתקראו את כול מה שיש לי להגיד על העולם
ובכלל אתם בעצמכם תגידו דפוק ובסוף או שתצחקו או שתבכו או
שתבטלו אותי כלאחר יד ותגידו אפילו הוא בעצמו אמר שהוא משוגע
אז למה להתייחס עליו. אבל אם תירצו או לא אני בטוח אשנה את
הדרך שבא אתם מסתכלים על אנשים, נשים, החיים והעולם.
אני כאן בשביל לספר לכם בקול רם צלול וברור איך אני כגבר חושב.
מהי המציאות ומהי הדמיון שלכם ומדוע התן תמיד צודק.