איתמר אבני / שלם |
אור עדין ותכול מאיר את פנייה העדינות,
האור שנשאר בסופו של היום, נכנס מהחלון והאיר
את גופה היפהפה במלוא החן.
מתנשפים, מביטים, לא אומרים מילה.
הגוף שלה נפרש לפניי, כאילו קורא לי לגעת,
להחזיק קרוב קרוב.
לא לתת לנשימה אחת לברוח, לפעימה אחת להחסיר,
לא לתת לזה להגמר.
היא הייתה כל-כך יפה,
יותר מתמיד,
כשהיא לובשת רק חיוך קל.
רגע מושלם, של פשוטות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|