עולם יקר, במה אתנחם?
את העבר כבר עטפתי בשקיות שחורות.
זה הרע שראיתי, זה הטוב
חבול ושרוף
מגפרור שלא אני הדלקתי
בתמונות ובסרטים
שלא אני ערכתי.
היסטוריה שלא רציתי לדעת
בטח שלא רציתי
ללמוד.
אמא יקרה, במה אתנחם?
את ההווה אינני מעכלת
זו לא את למולי, זו לא אני
אותי אני מכירה
אך מהי אותה תנועה?
מהו הראש? מהי הרגשה?
ולי אין כוחות לדעת תהליך
בטח שלא לקבל
אחריות.
נהגתי לנשום בספירה לאחור
שוב שיגעון מגיע לבקר.
הדלת פתוחה
ובכל זאת,
יחליק מתחתה כעשן,
מתפתל.
אני עוד שוכבת אל מול אותה דלת
מזה עוד לא ע ו ב ר ת
נותנת לעשן להתחכך בגופי
רגע
ועוד רגע
לפעמים שואפת לתוכי
לפעמים נושפת סביבי
מביעה רצון שיתרחק
אבל מבינה עתיד
ואין בי נחמה
במה אתנחם, עולם מ ש ו ג ע?
במה אתנחם,
אמא
יקרה
? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.