[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
הרהורי שלווה



מי מאתנו לא מבקש לעצמו שלווה
המשולה לפני אגם במנוחה?
מרהיב אני לבקש לעצמי
שלווה בה לא תופר מנוחתי
וחשבתי שאם אבקש כאגם קפוא
אגיע אל שלוות כליל השלמות.

אל פני האגם מושלכות תדיר אבנים
המסעירות פניו לפרקים
ומעוללות בהם סערת מבוכים
אך, אם היו פני האגם קפואים?!
במילא, אין החיים מתרחשים על פני הדברים
כפי שבמבט חטוף לפעמים נראים.

שם, עמוק במצולת הוויתם
יכולים החיים להתנהל במלואם,
לשכון לבטח, הרחק מכל חידה וזר,
אילו יקפאו פני האגם, שם -
לא יוכלו אבנים שהושלכו לחדור בעדם.

שם - בעולם ומלואו החי במרחבי שלוותו הנחבאת
אולי יהלום בי לבי ביתר קצב, ביתר-שאת.

02/06/06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, אמא, אני
סטרייטית.

סופגניה עם
ריבה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/06 13:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה