שילה פנייר / שקט קורא לי |
אנשים עם חיוכים מזוייפים,
משפטים של מוחות אטומים.
התקוות מזמן תלויות בארון זיכרונות.
שברתי ת'מראה בידיים מדממות,
היא הראתה לי אשליות סתומות.
השקט צועק לי
דממה קוראת לי
עכשיו הורידים נוטפים
חיים מתים
כשתבואו לקבר הנטוש שלי,
תבינו,
יש חלל ריק
בין שליליות להתאבדות.
בתקופות קשות תמיד עוברות המחשבות על הדרך הכי קלה - המוות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|