|
הנחתי הר לפני צוררי
שירת הזעם
בחרתי
ליתן שושן ליבי
ולא נעניתי
כמו מרעיי-אוון
הנחתי לרטט ירכייך
להיות מורה נבוכיי
על יצועך ניהלתיני
והיום-סורר ומורה
בעצב תלדי אהבתך
נחש יסוב חדרי לבבך
מגורשת
מגורשת
מגורשת
מחדרי לבבי
אודה,
לא אכחש
אהבתי סבך הזהב
תלתלים לתפארת מעבה מסתרייך
נגינתם הומה בלי דעת
כאילו נפרדת ממך
רועי לא אחסר
רגלייך סבוכות ברגליי
אהבתי
שמות וסימנים נתת באיבריי
בל יגעו במשיחי
לא חסרת ולו אחד
מקהלה מזמרת הם-
לחשת
וחיוכך אז
מדקרות בליבי
ולא הייתי מנצח
בבית אבי ביאליק השתכן
משורר ערירי
ואת השתכנת בי ובתוכי
והיית לא מעט
מקור לשירי
היום-
ציפור שודדת שיר
עדין קורא שמש
טובל בריח נמוג
קורא שמות, סימנים
תר נתיבה
ולא כלה
בוער
יקירתי כן, גם
את אשה |
|
|
"זה לא אני, זאת
האצבע שלי!!!"
ציטוט מספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"נגיעה
ראוותנית". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.