סרטן; מי המציא אותך בכלל? מחלה מקוללת שאין כמותה. בני הנחמד
אומר: "אמא, את גדולה מהחיים, התגברת על צרות רבות, גם מזה
תצאי בריאה ושלמה והחיוך הקורן יחזור לפנייך. תבשלי את המאכלים
הנהדרים שלך, בייחוד את עלי הגפן הממולאים באורז".
מילים יפות, אך בינתיים אחרי כל טיפול אני מרגישה רע, כאילו
משהו מסתורי סוחט את כוחותי. אך אני לא אמות, אני משתדלת לאכול
ולשתות גם אם אינני ממש רעבה ואפילו לא כל כך טעים, כי אני
יודעת שחייבת, אחרת לא אחזיק מעמד. עוד אראה ימים יפים מאלה,
אמלא עלי גפן האהובים על כל המשפחה, ביחוד על בני.
אבל סרטן; מי המציא אותך בכלל? מחלה שגורמת לכל כך הרבה אנשים
מכל הגילאים והמינים סבל רב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.