שוב דמעות חנוקות בגרון,
שוב המילים שלך שלא נותנות לי לישון.
עוד יום עובר בתהייה לגבי מחר,
עוד דמעה צונחת על רגע כואב שעבר.

היי, אני כאן,
היי, אני רואה.
היי, אני מרגישה.
אי פעם שמת לב אליי?
אי פעם הסתכלת ממש עמוק וראית מה יש בפנים?


שוב צעקות חודרות לתוך אוזניים אטומות.
שוב כוויה בחדר שמאלי.
שוק. הלם כללי.
הרופאים אומרים "עוד פעם אחת, והיא תמות. זה כבר לא משחק."

היי, אני כאן.
היי, אני רואה.
היי, אני מרגישה.
אי פעם שמעת עליי?
אי פעם הקשבת ממש והבנת מה אני מדברת?


ואין יום שעובר בלי שעיניי ישפכו מתוך שקיהן,
שלל דמעות מלוחות ושקופות.
מתנפצות אחת אחר השניה, יודעות כאב אינסופי,
ואין אפילו לאחת קול, לצרוח שכואב.


היי, אני כאן.
היי, אני מרגישה.