אין לי כלום, חוץ משתיקה.
ומבטים.
השתיקה שלך חזקה יותר מכל צרחה שלי.
השתיקה שלי שקטה יותר מכל שתיקה שיש.
ושתינו מביטות.
ושותקות.
נותנות לעיניים לדבר במיקומינו.
אני לא אשכח איך דיברנו אז,
בבוקר כשהביטה בי במבט התמים הזה.
חשבתי לגשת, חשבתי לצעוק.
אבל העדפתי את השתיקה.
היא הייתה חזקה יותר מכל דיבור.
אף פעם לא דיברתי איתה באמת.
אבל, העיניים.
העיניים אמרו הכל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.