לבושה בלבן
כבתולה
בין ערימות החציר
אני מהוססת לרב
איתך בטוחה הייתי
היית כאריה צעיר ויפהפה
אני כאמי, רחל
זכה ומאמינה
צעדתי לכבודך
בצעדים גדולים
כדי להזריח את הפחד
מחוייכת
פשוט כי גרמת
לי לפיק ברכיים
שנים עברו
מאז אותו חג שבועות
מול השוקת
אתה לבטח עם אחרת
מנושקת, כמו שהייתי אני
אולי גם היא זוכרת
חג-
אהבה בלבן
לכל האהבות הראשונות, הזכות והטהורות באותו זוהר ראשוני ובלתי
נשכח.
רומנטיקנית הייתי ונותרתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|