זה לא סיפור נושן,
על אביר על סוס לבן,
על עלמה במצוקה,
שלנשיקה זקוקה.
לא על מכשפה מכוערת,
ולא על טירה מפוארת,
אלא על חסר בית ושמו ג'ואי,
והוא ההפך מהמונח הרואי.
ג'ואי התמכר לאלכוהול וסמים,
מכר את הבית והתחתונים,
זוהי אכן שורה נדושה,
אבל אל תלכו, בבקשה.
אז ג'ואי גר בפח,
ברחוב עלוב ונידח,
ניזון מגופות חתולים,
ואם יש לו מזל - ממעילים.
אז יום אחד בהיר,
יצא ג'ואי לעיר,
לצוד חתולי רחוב,
שיהיה לו מה לפה לתחוב.
אז ג'ואי חטף את החנית,
שהייתה עשויה ממטאטא ופחית,
ולפתע ראה ליד פח,
חתול - ואותו רצח.
ג'ואי לא החטיא מימיו,
החנית שוגרה בין עיניו.
החתול נפל על הרצפה,
וג'ואי חטף אותו בחוצפה,
כי החתול לא היה חתול רחוב,
אלא סתם חתול מבית טוב.
ולא סתם בית - בית נהדר,
ביתו של עבריין מוכר.
העבריין ידע על כך מיד,
והורה לכרות לג'ואי את הראש ואת היד,
תוך שניות ג'ואי נמלט בריצה,
כאשר ניסה לירות בו שליח פיצה,
וזה לא היה מפתיע, וכלל לא מרשים,
כי הרחוב התמלא בכרזות מבוקשים!
הביאו אליי את ג'ואי מיד!
ותקבלו פרס נכבד!
עשרה מיליון שקלים במזומן,
וגם איזה יהלום קטן.
אז ג'ואי תוך שניות גנב מכונית,
ובמרדף מכוניות מול נהג מונית,
חמק לסמטא חשוכה,
ומרוב תסכול קצת בכה,
אך אל דאגה ואל חשש,
ג'ואי אל העבריין ייגש!
הוא הופיע מולו תוך מספר רגעים,
וביקש עשרה מיליון שקלים!
"איך יש לך חוצפה?" אמר העבריין
"כתוב שאם אבוא יהיה פרס, ממש כאן!"
הוא הציג לעבריין את הדף,
והעבריין מיד זעף,
את האקדח שלף,
וחנית נתקעה לו באף.
העבריין לאחור נהדף,
ואת הרצפה בדמו שטף.
את הפרס גנב ג'ואי,
שהפך מאוד הירואי,
כי בו-זמנית עבריין רצח,
וגם ארנקו בן-רגע תפח!

מאותו יום ידוע לכולם,
שחסרי בית הם עם חכם!