עם דם על הידיים,
מביט על העבר,
חוזה את העתיד...
זה הדם שלך.
למה לא זעקת?
מדוע אפשרת לי להקיז אותו?
איני מבין.
עודני קיים.
ואת, שקמלת מול עיניי,
נשארת חיזיון מתוק של תמימות,
ללא דופי בדמותך.
כעת אני לבד.
ואין מי שתמלא את מקומך,
משום שלשמחתי,
היית ונשארת - אחת ויחידה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|