יצחק כהן אור / אופטימיות זהירה |
מושכים עגלת
פרקי עברי
מוטלים על אלונקה
הבטתי אל מלווי
בעין בוכה וצוחקת
וראיתי גם אותך
מכוסה בצעיף
וכל-כך רציתי לקום
מקברי עברי
להושיט יד
לבאר, להסביר, לסלוח
לשכוח
ולא יכולתי
מת מדי
מאוחר מדי
חלף זמני
(הלוויה הלא כן?)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|