כל-כך עושה לי רע לראות אותך.
כשאתה מתחיל לצחוק
קולך גורם לי לבכות.

רואה את סוף הדרך ריקה
ואותי שם נעמדת לבד,
רואה הכל סביבך,
מוקף בלב רחב
שמתפרק אצלי.

המצב שלי מחמיר,
אתה ממשיך לשיר.
הכל זוהר לך.
הכל מחשיך לי.

אני עוברת סבל רב,
לך כלום לא כואב.
ואתה תמיד נכתב,
בעוד שיר שלי בלב.

העיוורון שלך אותי שובר,
חשבתי שזה עובר
ורק את הדמעות ליבי צובר
והמשקל שלהן קובר,
כל כך עמוק
חבל שאתה לא יכול לראות...

אמרו שזה יעבור לי
אך כולם תמיד טועים,
ככה זה כשזה לגביי,
אותי אף פעם לא רואים.

העיניים עייפות,
וברחו כל הרוחות
וכמובן שאתן ברחת
נשארו רק השורות

המבט שלך צוחק,
שלי קצת מתאבד, (קצת מתרטב...)
ואתה תמיד נכתב,
בעוד שיר שלי בלב.