ריבוע קרטון,
חבילת פלסטלינה,
אפסל עליו בית, ועץ, ואדון,
עם כובע שחור וגבוה נורא,
הנה קוסם, עם גלימה ארוכה.
בהינף שרביט, ייעלם האדון,
ושוב יופיע, על אדן החלון,
של הבית, שליד העץ,
כשסביבו, ארנבון מקפץ.
האדון אומר,
"בוא ארנבון, חזור אל הכובע,
נערוך מופע למר שוש,
וגם לגברת טובה."
לגברת טובה שמלה אדומה,
היא קצת שמנמנה, ובידה ממחטה,
בידה ממחטה, ממחטה לבנה.
מר שוש קצת נמוך, וקירח מאוד,
למרות שעל ראשו, יש עוד קומץ שערות,
אבל חוץ מזה הוא קירח. קירח, קירח מאוד.
קופץ האדון מאדן החלון,
ומברך את השניים לשלום.
מוריד את כובעו, ובאין מרגיש,
שולף ארנב, זר פרחים, ופטיש.
גברת טובה נדהמת,
ומר שוש מהנהן,
ההצגה מסתיימת,
נראה שהמופע היה מהנה.
מה טוב שסיימתי, כי נגמר לי הזמן,
הפלסטלינה אזלה, וקרטון לא נשאר.

אולי אחפש עוד במגירה,
ואפסל המשך בהזדמנות הבאה.