בשירים שאת שותה
אין כלל חיים,
ובלילה את בוכה
על מות מלאכים.

מנגנת על ריקודך,
שומעת דרכים;
מביטה בגשם המטפטף
על מות מלאכים.

אוחזת חזק בחלומך
קוראת לאלוהים,
במורד הרחוב צחקוקך,
על מות מלאכים.

סערה התגברה בשריקתה
ממהרת לחשוף סיפורים,
השתיקה שבלבה נשברה
על מות מלאכים.

רוח כועסת, סוערת
עם חלופם של פחדים,
רוח שרק מאושרת
על מות מלאכים.

רגע שעוד לא נגמר
כשעברו ים שנים,
החליטו לבנות את ההר
על מות מלאכים.

בשירים שאת שותה
אין כלל חיים,
ובלילה כבר לא בוכה
על מות מלאכים.

אוחזת חזק בחלומך
מביטה באלוהים,
במורד הרחוב שמחתך
על מות מלאכים.