נדב קם בבוקר של יום סטנדרטי באמצע חודש מאי עם תחושת בטן לא
טובה. הוא לא ידע להצביע בדיוק איפה הבעיה ולמה הוא מרגיש רע,
אבל הוא הרגיש שהבטן שלו מתהפכת, כאילו היא נאכלת על ידי
תולעים, וזה סימן שמבשר רעות. הוא קם, צחצח שיניים, התלבש וירד
למטה. הוא בדיוק התחיל להכין לעצמו קפה, ופתח את המקרר. חרא.
נגמר החלב. אבל לא רק שנגמר, מי שגמר אותו החזיר את הקרטון
הריק למקרר! נדב הבין שהיום שלו הולך להיות רע. כשהבוקר רע אז
כבר כל היום מתחרבש, ואיך בכלל אפשר להחזיק מעמד יום שלם בלי
קפה?


נדב לקח תפוח לדרך ויצא מהבית לכיוון בית הספר. דווקא היה יום
יפה בחוץ: השמש קפחה על ראשו בחום, האוויר העומד היה מגעיל שבא
להקיא ונדב הרגיש איך כל גופו הופך אט-אט למים ובגדיו נרטבים
מזיעה. הוא הגיע לבית הספר עייף ומזיע, ובעודו מתהלך במסדרונות
בית הספר בדרך לכיתה, מחולניקיות העיפו לעברו מבט וחייכו. נדב
הסמיק, חייך בחזרה חיוך מבויש והמשיך ללכת. לנדב יש חברה כבר
שמונה חודשים. הוא אוהב אותה, וזה לא נראה כאילו הקשר הולך
להיגמר בקרוב. נדב נכנס לכיתה, התיישב במקומו ליד החלון וכבש
ראשו בין ידיו. כל היום עבר לו שם. עברה שעה, עברו שעתיים,
הילדים יצאו להפסקה וחזרו, מורים התחלפו, ורק נדב נשאר במקומו.
בסוף היום נדב קיפל את עצמו ויצא מבית הספר. לא התחשק לו לחזור
הביתה, אז הוא שוטט לו לאיטו ברחובות הרצליה. הוא התיישב ליד
אחת מהפיצוציות שעל הרחוב הראשי, והצית סיגריה. כדי להפיג את
השעמום שפקד אותו, התקשר לחברו הטוב יוני. יוני, שחש בבאסה
שנפלה על נדב, ניסה לשכנע אותו לבוא איתו למסיבה של
שמיניסטים.
"נו, תבוא! יהיה ממש כיף! יהיו טראנסים, אלכוהול ופול כוסיות!
אבל לא סתם כוסיות! שמיניסטיות כוסיות!"
נדב ויוני היו שביעיסטים, ולמרות ששמיניסטיות נחשבו הרבה יותר
ברמה, לנדב יש חברה והוא אוהב אותה. הם כבר שמונה חודשים ביחד
וזה לא נראה כאילו הקשר הולך להיגמר בקרוב. נדב סירב בנימוס
להצעתו של יוני והם המשיכו לדבר על דא ועל הא במשך עשרים הדקות
שלאחר מכן. נדב החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה, והוא החל לגרור
את גופו המסורבל לכיוון הבית. כל צעד נראה לו כמו נצח, ונדמה
היה שככל שהוא מתקדם לכיוון הבית, הבית מתרחק ממנו. מאה מטר
מהבית, הבחין בעיניה של יעל, החברה שלו. עיניו נצצו לפתע ולבו
התמלא שמחה, אך בדיוק כשהרים את ידו לנופף לה לשלום, נכנס
לרחוב טנדר במהירות האור ופגע בה. נדב הרגיש כיצד גרונו מתמלא
בדמעות ונחנק, והוא צעק בכאב. יעל נהרגה במקום.


לנדב הייתה חברה שמונה חודשים, והוא אוהב אותה, אבל זה כבר לא
כל כך משנה.

1.6.06