כיום - ככל שעוד יום עובר
הכל נראה לי שונה לגמרי
מה שהיה פעם נעלם
הסתיים לו - תם ולא נשלם
הרגשות פעם היו כה חזקים
ועכשיו אחרי הכל, הם לאט לאט נעלמים
כלא היו קיימים בכלל לפני זמן קצר
אנני מבלה את זמני, במחשה על העבר
אתה החלטת שלהיפרד זה מה שטוב לשנינו
מה שהיה - כ"כ מהר נגמר ביננו
למה? איך? הכל כבר לא משנה דבר
ונותרו הציפיות לעתיד המפואר
הוא מחכה לי אי שם לא ממש רחוק מכאן
ואני כבר כמעט בסוף הדרך - עוד קצת זמן
העתיד המאושר מצפה לבואי
וקול מתוק לוחש בשקט באוזני:
"זה יהיה הרבה יותר טוב ממה שאת חושבת
בואי ותראי בעצמך - למה את עדיין שם יושבת
התקרבי אל מה שגורלך קבע בשבילך
נסי לראות את הצד הטוב בעניין - זה למענך"
אבל עדיין קשה להבין שהמצב שונה מאז
ואף אחד מאיתנו לא מספיק נועז
לא חזק מספיק להיות הראשון שאומר
כל מה שיש זו שתיקה, משפט שהתחיל ולעולם לא יגמר
מושלם - שאתה מתעלם ממני כאילו אני לא קיימת
האם זה בגלל שהינך עדיין מרגיש אשמה מסויימת?
אהבה שנקטעה אי שם לא באשמתינו
אנחנו כבר לא נחזור להיות מה שהיינו - זה מאחורינו
גם אם הייתי יושבת עכשיו לידך
והיתה לי את ההזמנות להיות איתך
אני לא מסוגלת לתאר את מה שאני חושבת
ואיך להסביר את העובדה שאני כבר אותך לא אוהבת
וזה לא קשור למשהו שאמרת או עשית
רק בגלל שאתה פעלת כפי שרצית
פגעת לא רק בי מסתבר
גם אצלך נשאר רגש כלפיי מתברר
אחרת למה אתה לא עונה לשיחות
ומתעלם מכל אותן ההודעות
אז בבקשה אל תתן לי להפריע לך
תמשיך לעשות את מה שעד עכשיו ניסית - אל תתן לי לעמוד בדרכך
למרות שלעולם לא אשכח את מה שלי אמרת
ואני עדיין מאמינה שעמוק בליבך לזה התכוונת
אני בחיים לא אטריד אותך שוב
וכל מה שאמרתי עד עכשיו - שכח ממנו - רק לי כנראה הקשר שהיה
ביננו היה חשוב