[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









התמכרות




"את יודעת שאת רוצה את זה, את אפילו צריכה את זה! תודי, את מכורה לזה"
רגש, סקס,ליצור, לחדש,ניצוץ,התלהבות,קפיצת בנג'י, לעלות מעלה מעלה....יותר
גבוה, יותר!!!!הוא גם

מחפש, כמוני,
רק שהוא יודע מה.
מצירת בים, השמש מלטפת, הרוח אוהבת, כולם מחייכים, שמחים, רוגע שלווה.
אני במקום אחר, מרגישה את הציור דרכי, הוא נותן לי את הזכות לבחור מי אני
באותו הרגע.
ומותר לי הכל!
כמו במשחק,זה הרגע שלי, אין לפני ,אין אחרי, אין אף אחד.
מסתים הציור,
והשמש עדיין מלטפת, הרוח עדין אוהבת, כולם מחייכים, שמחים,
אבל לאן נעלם השקט?
האיש שבפנים מתחיל להציק: " נו מה עכשיו? את יודעת שאת רוצה את זה, את אפילו
צריכה את זה! תודי, את מכורה לזה"
רגש, סקס, ליצור, לחדש, ניצוץ, התלהות, קפיצת בנג'י, לעלות מעלה מעלה....יותר
גבוה!! הכי גבוה!!!
לא תמיד הייתי ככה, אני נתתי לעצמי להגיע רחוק, הבנתי וקיבלתי את הרגש בצורה
עוצמתית יותר, משמעותית יותר... מבלבלת יותר.
גיליתי מקומות שלא ידעתי קודם על קיומם.
לפעמים אני יוצאת מהגוף שלי.
אני עפה, וכשהטיסה מסתימת אני לא רוצה לרדת, רוצה להמשיך לעוף,כשאני חוזרת
לגוף שלי, לוקח זמן להתרגל בחזרה.
ואז פתאום אני מרגישה שונה, מוזרה, לא ברורה...אבל שוב נזכרת שאני זה אני וככה
אני.,אסור לי ללכת בכבישים הסלולים והמוכרים. עלי לצייר את דרכי שלי.
אז דיברתי עם בובי.
אמרתי לו שלפעמים יש בי מין רגש הרפתקאני שכזה, והוא הרי מכיר אותי לעומק, אני
סקרנית לגלות עולמות חדשים , להיטרף מחדש.
אני מניחה שגם הוא סקרן לא פחות ממני,הרי אני הראשונה שלו.
איזה חמוד,אתה גם היית אוהב אותו.
בכל אופן, בזה סוכם הדבר: עוד חצי שנה נטוס לחו"ל, הודו יםן קוסטריקה, משהו
כזה.
באמצע ניפרד למשך 3 חודשיםוכל אחד יעשה את הטיול שלו עם עצמו.
החוקים הם פשוטים:
1. כל אחד יעשה בטיול זה כרצונו.
2. ניצור קשר במשך הטיול אחד עם השני באמצעות המייל.
3. אף צד לא ישאל שום שאלה חטטנית הקשורים לסקס, אינטימיות, וכד'. כל אחד ישתף
רק במה שהוא בוחר לספר.
4. בתום שלושת החודשים ניפגש שוב בנקודה שתיקבע מראש (מקום, תאריך, שעה)
5. במידה ובפגישה נחליט לחזור נדע שזה זה. ואם לא, זה כנראה גם אף פעם לא
יהיה.

ואתה, אתה עדין מסקרן אותי, אבל עכשיו, כשאני חושבת על זה לעומק, ההימשכות שלי
אליך אולי בכלל באה מהעניין שלי בך כבן אדם,בסוד שלך, בהבעות פנים, במשחק שלך,
ברגש.
הייתי רוצה לפגוש אותך שוב.
במונחי הארץ- סטריוטיפים זה נקרא: בתור ידידים.
בלי מתח מיני,
כמובן, רק אם גם אתה רוצה.
:)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאין מה להגיד
עדיף לשתוק


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/06 10:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדבש שבצוף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה