New Stage - Go To Main Page

דיתי רבנר
/
מונולוג 4

כל פרח שפגשתי הבוקר דרש בשלומך
אדומים צהובים וסגולים לוטפו בצבעי נחמה.
ראיתיך, מניח סנטר על אדן חלון,
מבטך כלוא בלבך, כלו ימי התקווה.
גלגלי ראשך טוחנים חרדה
משתקפת כעננה משחירה פני אגם.
אתה מהלך בדרך ציה,
כערוץ  חרוך חסום ימים מחשב הקיצין.
(תן לפחד לצנוח, תהיה מדלג משוכה.)

בנו קיים הספק, אשליית הבחירה
חיינו מטוטלת נדחפת גורל, או  קליפה במורד מפל
פטה מורגנה במדבר אנושי הווה ואינו.

הנח לי לשקוע בקמטי פניך
כמאהבת מימים עתיקים
יהיו חרוזים מקשטים קיומנו בתפילה
שתחייה מעבר המילים.
כאן, שריקות השחפים נותנות בי אות של מרחק
בארצות הגויים, אין זהב תפוזים גדל על עצים,
קוטפת רק געגועים קמלים.
לך, זרעי זיכרונות, עוד ינביטו פרחי התשוקות.

מבטך יהיה מלטף ניצני וורדים שפרצו היום לחיים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/6/06 10:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דיתי רבנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה