יצחק כהן אור / מה מתקו דמייך |
בעלייה אסורה
בקע גופך הקורא
לגופי המשתלח
שח ההר לנהר
ראה אלה השניים
תזזית גופם
בוקעת אדמתי ומתוכי נהריים
שדייך מתחתיי כמיתר
ניגוני בבשרך העלה צעקה
רעד ירכייך הקציף נהר
כל אלה -
בקיץ לא בעתו
נטלו חיות הבר צעקתך
חמס הנהר רעד גופך
שאל קנה הסוף ניגונך
כל אלה -
הותירוני עירום
שלחתי עיניי לראות
הקלו מימייך
ואין את מגדת דבר
שותקת האדמה
שותק הנהר
דמם קול חליל
ואני -
הולך
אני שבאתי לקחת
נמצאתי חסר
ענן
בטרם נצחון חמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|