ויק ברונשטיין / דיבוק. |
להפסיק את זה אחת ולתמיד.
כי כמה אפשר לרדוף אחריי האושר כמו כלב שרודף אחריי זנבו.
הכל נראה כלכך צלול בימי יגון שכאלה,
אך מתחת לפני הקרקע הכל מכוסה באבק וחולשה.
הריי, בסופו של דבר אני אוהבת רעב, כמעט כמו שאני אוהבת אוכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|