[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שגית הללויה
/
צוואת החיים

הלכנו בשבילים ההם,
בשבילי הדרך שלהם.
כל צעד צרב באדמה,
כל נשימה חתכה את הדממה.
וניסיון תמידי להבין,
וקושי להאמין -
איך מפלצות בדמויות בני-אדם
מסוגלות בקרירות כל כך מחושבת לשפוך דם.
והדם זועק מן השלווה והשקט המעיק,
ועמוק בתוך הלב מציק.
מבקש להוריש צוואת דורות,
שלא נשכח את הירי בבורות,
שלא נשכח את הרצח במחנות,
שלא נסלח על המוות בגטאות.
לא נסלח -
על הכאב, הרעב, הייאוש וחוסר האונים,
על ההשפלה, תחושת הבדידות, מות אם על בנים.

ועדיין לא מצליחה להבין או לקלוט,
מה עבר למרצחים במוחות,
מה הניע אותם לחולל את הזוועות.
הרי איך אפשר,
לפעול באופן כה קר.
לרצוח, להרוג ולאבד,
בלי שום רגש אשמה שמהדהד.

צעדנו בשבילים שלהם,
ומילאנו את צוואת חייהם,
צעדנו בגאווה ובראש מורם -
להראות שהעם שלנו חי וקיים!

צעדנו בשבילים,
לא עוד כצאן מובל לטבח,
אלא כחלק איתן מאומת נצח.
ולמרות שכל חיוך וצחוק היה מלווה באובדן על חסרונכם,
על ההקרבה ועל מסירות נפשכם -
צעדתי בשבילים ההם,
בהם הובלתם אתם,
והרגשתי מלאת גאווה על שניצחתם במרוץ הדמים,
כי במותכם ציוויתם לנו את החיים!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני שונא את
המציאות אבל זה
עדיין המקום הכי
טוב למצוא איזה
סטייק טוב.



וודי אלן


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/06 7:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שגית הללויה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה