ואדים זלאטקין / קנאה |
צביטה עזה
פתאומית ולא ברורה
צביטה מלווה בחרדה
אבל חשבתי שהכל נגמר
חשבתי שלבי מזמן נקבר
אז למה אני חש?
למה כל גופי נרעש?
כעס, כעס לא מובן
לא לזר הוא מכוון
אליי את מכותיו נותן
אל נפשי הוא מדבר
מילותיו הם האשמה
ביקורת עצומה
דמעות חונקות
מחשבות שחורות
אז הלב חי ופועם
אני שוב אתעלם
האם זה בכנות משנה
אם אני רק מקנא?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|