כפתור כתום זוהר, שעליו מוטבעת בצבע שחור מכורסם האות כ. לחיצה
ארוכה על הספרה ארבע. כוח המעלית מנייד אותי גבוה אל הקומה
הרביעית. אני עייף. דלת המעלית כבדה ואיטית, אני יוצא אל
המסדרון, הוא חשוך, אלומת אור כסופה מגיע מהחלון. צלילים
פוליפונים מרטיטים את האוויר, זה אבי.
"היי, כפרה, מה שלומך...?
בסדר אני עונה.
"יופי... יופי... טוב סתם התקשרתי לשאול מה שלומך..."
בסדר אני עונה.
"יופי... יופי... טוב... לילה טוב חמודי..."
לילה טוב.
שני סיבובים מפצחים את מנגנון הבטיחות. ריח לימונים כימיים
עומד בחלל הבית. כנראה שהשותפה חזרה. היא אוהבת סדר וניקיון.
פאואר, המחשב נדלק, אני קורא על ברצלונה ופיני גרשון, אני מכיר
אותם טוב. לפיני יש חברה צעירה, והוא גרוש. מטבח. קומקום חשמלי
מבוגר, המגעים מקולקלים, אני מסדר את הבעיה, המים רותחים. כפית
נס קפה וכפית סוכר. אני אוהב לערבב את הנס קפה והסוכר ביחד,
חום ולבן. אני חושב על פרלוב, בבית הספר מדגישים את תרומתו
לקולנוע. המקרר פתוח ואני עומד מולו ומפשפש בין הקופסאות. אולי
בפנים, אני אמצא שקית חלב. לא. ריק. אני לא מרוכז, מקלחת. המים
חמים כבר, אני ערום. יש לי צמר גרביים שחור באצבע הגדולה
שברגל, אני מתיז עליה פס מים ומסיר אותו. המים נעימים. פנטן
פרו וי.
אני עוצם עיניים וחושב על הדר.
גלחי את עורך מעלייך, נתקי ציפורנייך מבשרך. גלפי מזוזות פנייך
בפצירה משוננת.
דחפי מוצק, ברזל חלוד, אל תוך איבר מינך ודממי!
את טובה רגישה ורכה. את מוצלחת חכמה וכישרונית. חזקה יפה
ופיקחית. ידידותית, נבונה ועצמאית. את כנה, לא מוותרת, ולא
מרפה. אותך לא שוברים בקלות. את נאהבת. אישה, אני ראיתי אותך
עירומה. את מריחה כמו חברת קוסמטיקה יוקרתית.
הלוואי שאפגוש בך שוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.