[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא החלה מלקקת את המרצפות שמתחת לכיור המטבח.
"היא רעבה" חשבתי לעצמי.
החלטתי שמזמן כבר היה לי רעיון מקורי להכנת שניצלים, אפשר
לנסות את זה עכשיו.
השכבתי אותה על גבה על השולחן הגדול שבמטבח. אותו רכשתי אחרי
מסיבה שארגנתי עליה לחמישה יפנים שפגשתי בטיילת באיזה לילה.
הוריתי לה להצמיד את רגליה לבטנה ובחנתי אותה. "לא מספיק
הפיסוק". חשבתי. הרמתי את שני המוטות שהתחברו בציר אל השולחן
(אלתור שלי בעזרתו הנדיבה של נגר אחד). רתמתי את רגליה אל
המוטות כך ששני חוריה מופנים אל האוויר ורגליה בפיסוק רחב.
לקחתי סרגל מתכת והתחלתי להצליף בין רגליה. לאחר מספק דקות של
הצלפה, הסרגל החליט להיות רטוב מנוזליה. האזור כולו היה אדום.
החדרתי אצבע אחת לתוכה והוצאתי אותה. "כן, רטובה מספיק". לקחתי
מהמקרר מלפפון והחדרתי גם אותו. קרירותו העבירה בה רטט,
ונשימותיה לרגע יצאו מקצבן.
סובבתי אותו בתוכה ימינה ושמאלה. דחיפות פנימה ומשיכות החוצה
בקצב שהתחיל איטי, אבל מהר נהייה מהיר. עשיתי זאת עד שהתעייפה
לי היד, וקולות חיכוך המלפפון עם בשרה הנוטף מלאו את החדר יחד
עם ריח הניחוח שיצא ממנה.
השארתי אותה עם המלפפון בפנים והלכתי להביא את טבעת המתכת
שנמצאה שם. טבעת נחושת בקוטר של כ-6 וחצי סנטימטרים. הוצאתי את
המלפפון והחדרתי אליה שלוש מאצבעותיי, אחר, הוספתי עוד אצבע
ולבסוף כל אגרופי היה בתוכה, כשהחור היה רחב מספיק, הצבתי
בתוכו את טבעת הנחושת על מנת להחזיק את הפתח.
העברתי את לשוני על שביל הזהב שלה בין החור הפעור לבין פי
הטבעת שלה ורעד נוסף עבר בה. צבטתי בחוזקה את פטמותיה יחד
ונשימותיה הואצו.
הלכתי אל המטבח וחזרתי כשבידי ביצה אחת, מקל עץ מוארך, ושתי
חתיכות של חזה עוף קפוא.
הנחתי את חתיכות הבשר על שדיה. פטמותיה התקשחו והזדקרו במהירות
גדולה ולאט לאט החלו טיפות מים נוזלות משדיה על עורה הלבן.
סדקתי את הביצה על פינת השולחן ויצקתי את תוכנה אל תוך החור
הפעור והמצפה שלה.  נעזרתי באצבעותיי, כדי שחלק מהחלבון לא
ייזל אל הישבן. לבסוף כל תוכן הביצה היה בפנים. לקחתי את מקל
העץ והתחלתי לבחוש ולנסות להקציף מעט את הביצה. תוך כדי תנועות
העברתי את אצבעותיי על הדגדגן שלה שנהייה אדום ביחד עם פניה
המיוזעים.
לבסוף, החלמון והחלבון של הביצה הפכו לנוזל אחד סמיך שהתערבב
עם מיציה שלה.
הלכתי אל המטבח והנחתי מחבת עם שמן על הגז. חזרתי אליה ולקחתי
פיסה אחת של חזה עוף.
בזהירות ולאט טבלתי אותו בנוזל היצוק אל תוך גופה. דחפתי אותו
קצת עם אצבעותיי, עד שכולו יתעטף בביצה. הנחתי את הבשר בצלחת,
ועשיתי את אותו הדבר עם חתיכת הבשר השנייה.
כשהבחנתי במטבח שהשמן חם דיו, לקחתי את הצלחת, ושמתי את הבשר
בשמן. קולות של טיגון מילאו את המטבח.
חזרתי אליה ובידי לימון צהבהב ירקרק מהמקרר. דחפתי במהירות
אצבע לתוך חור הישבן שלה. אחר, הוספתי עוד אצבע ועוד אחת, כדי
להרחיב אותה. הוצאתי את האצבעות וניסיתי להחזיר לתוכה את
הלימון.
זה לא עלה יפה, והוצאתי אותו, שכן היה בחציו בתוכה. חתכתי את
הלימון לארבעה פלחים.
החדרתי אותם אחד אחד אל תוכה, וחשבתי בליבי, שזהו רעיון טוב
יותר ממקודם.

לאחר מספר דקות, השניצלים כבר נהיו שחומים ומוכנים לאכילה.
הוצאתי אותם מבעבעים משמן מהמחבת ושמתי אותם בצלחת.
את הצלחת הנחתי על השולחן. הוריתי לה להוציא בעצמה את פלחי
הלימון מתוכה. שרירי הבטן שלה התאמצו קצת ויצאו הפלחים אחד
אחד. ספרתי ארבעה.
התרתי את רגליה והוריתי לה לעמוד על שש, על הרצפה. היא עשתה
כן.
"קחי את הלימונים בפה, ותסחטי אותם על השניצלים." אמרתי
בחיוך.
"ובתאבון שיהיה" הוספתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך קראו לזה
שגילה שכדור
הארץ הוא ארוך?


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/06 20:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכסנדר אלכסנדר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה