יום אחד אתה תבוא,
ותעמוד מאחורי ביתי, מול החלון שלי.
באותו היום אתה תיקח אבן ותזרוק,
ואולי אפילו שתיים, כי אני קצת חירשת.
אני אשמע את האבנים נפגשות עם חלוני ואפתח אותו.
אראה אותך עומד שם בחוץ.
אתה תתרץ ש"סתם עברת באזור", ואני לא אפסיק לחייך,
ואז תגיד שרצית לומר לילה טוב, ותלך.
אני אמשיך בעיסוקיי, אתארגן כדי לישון.
אכנס למיטה ואתמקם,
בזמן שאתה תעלה במעלה המדרגות, אל חדרי תכנס, בשקט בשקט,
אני לא אבחין בך.
אני לא אשמע ולא אראה.
אתה תעצום את עיניי בעדינות ואני אחייך ואדע שזה אתה.
ותצטרף אלי.

27.5.06